פסק-דין בתיק עפ"א 63/08

1.         המערער הורשע על פי הודאתו, בבית המשפט השלום בנצרת (פ' 1362/07), בביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, וגניבה, וכן באישום נוסף שעניינו החזקת סכין.

2.         על פי הודאתו, התפרץ המערער ביום 08/02/07, בצהרי היום, לבית מגורים בטבריה, במטרה לגנוב מתוכו רכוש, וגנב את מפתחות הרכב, ג'יפ מרצדס, השייך לבעלת הבית. סמוך לאירוע זה, ניגש המערער לדירת מגורים אחרת בעיר טבריה, נקש על דלת הבית, וכאשר סירבה בעלת הבית לפתוח בפניו את הדלת, הוא גנב שני "מלאכים" יצוקים שהיו תלויים על דלת הבית.

ימים ספורים קודם לאירועים שתוארו לעיל, נתפס המערער כשברשותו סכין קפיצי, בעת ששהה באזור השוק בטבריה.

3.         בית המשפט קמא (כב' השופטת כ. רוטפלד-האפט), דן את המערער ל - 30 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), ו - 18 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הופעל מאסר על תנאי בן 12 חודשים, שהוטל על המערער בת.פ. 3580/02, במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בהליך זה, כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 42 חודשים.

4.         בפנינו ערעור על חומרת העונש, במסגרתו טען המערער כי בית המשפט קמא השית עליו עונש מופלג בחומרתו, וביקש להקל בעונשו, ולחלופין, להציע חלופת גמילה במסגרתה ימשיך המערער בהליך הטיפולי בו החל.

5.         המערער כבן 41, גרוש ואב לילדים, הינו בן למשפחה חרדית נורמטיבית, הסתבך בפלילים מגיל צעיר, ובהמשך התדרדר לסמים ולפשע. במהלך השנים צבר המערער הרשעות רבות במגוון עבירות, רובן עבירות רכוש, אך הן כוללות גם עבירות סמים, אלימות, נשק, זיוף ומרמה, בגינן ריצה עונשי מאסר ממושכים.

6.         טרם נגזר דינו בבית משפט קמא, נעתר בית המשפט לבקשת המערער ליתן לו הזדמנות לעלות על דרך השיקום ולהגמל מהתמכרותו לסם, על ידי שחרורו לקהילה הטיפולית "מלכישוע".

הטיעון לעונש נדחה מפעם לפעם, כדי לעקוב אחר התקדמותו של המערער בהליך הטיפולי.

7.         כבר בתחילת ההליך, בתסקיר מיום 20/06/07, תיאר שרות המבחן את ספקותיו באשר להצלחת התהליך. אמנם הרושם היה כי המערער עייף ומותש מעולם הפשע ומבין כי אין באפשרותו להגמל מסמים בכוחות עצמו, מאידך, התמכרותו רבת השנים, דפוסי התנהגותו העברייניים והמניפולטיבים, וכשלונותיו להגמל בעבר, במהלכם הפר צווים של בתי משפט וברח ממסגרות טיפוליות, עוררו בשרות המבחן ספק וקושי להעריך האם יש במערער כוחות הנדרשים לשם שילובו בהליך הגמילה.

8.         למרות האמור, המליץ שרות המבחן לאפשר למערער להמשיך בתהליך, ובית המשפט קמא נענה לבקשה זו.

9.         בניגוד לנטען בפנינו, לאורך כל תקופת שהותו בקהילה טיפולית, היו הדיווחים בנוגע לסיכויי שיקומו אמביוולנטים, על רקע התנהגותו שבאה לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, והתנהגות בלתי צפויה אחרת.

הדברים פורטו כבר בתסקיר השני (מיום 30/08/07).

10.        בהמשך, ביום 03/12/07, הושעה המערער מן הקהילה הטיפולית על רקע של הפרת תנאי התנהגות בקהילה, כאשר הדיווח שצורף מן הקהילה, התייחס להתנהגות חוזרת על עצמה, שבאה לידי ביטוי, למשל, בהתפרצות וקללות לעבר הסמכויות שמעליו.

בהמשך הורחק המערער מן הקהילה והופסק תהליך הטיפול בו, משהוברר כי הפר את כללי ההתנהגות במקום, בקיום קשר עם מטופלת אחרת, וכן בדרכים נוספות שפורטו בתסקיר מיום 18/12/07.

11.        בית המשפט קמא לא הסתפק בכך, וביקש התייחסות מפורטת של גורמי הטיפול בקהילה לסיבות הרחקתו של המערער מן הקהילה, ותסקיר שרות המבחן מיום 09/01/08 מפרט בהרחבה את הבעייתיות בהתנהגותו של המערער מראשית שילובו בתהליך ועד הרחקתו, והפער בין השיחות עימו לבין התנהלותו בפועל. באותה הזדמנות נשקלה האפשרות לשלב את המערער במסגרת טיפולית אלטרנטיבית, ושרות המבחן שלל אופציה זו, לאור הקושי שיש למערער לשמור על גבולות.

12.        מעיון בתסקירי שרות המבחן, ניתן ללמוד כי למערער ניתנה הזדמנות להשתקם, בית המשפט קמא גילה כלפיו אורך רוח, ואפשר לו למצות את סיכויי השיקום, אף שמראש היה ספק האם יהא מסוגל להתמודד עם התהליך הקשה, אך המערער לא היה מגויס למטרה, ולא אזר את הכוחות הנדרשים להתמיד בה.

13.        אין כל סיבה להעניק למערער הזדמנות נוספת להשתלב בהליך טיפולי, מה גם שלא היה זה הניסיון הראשון שנעשה לשם שיקומו. למרבה הצער, גם בעבר לא ניצל המערער הזדמנויות להגמל מסמים ולא הפיק לקח הולם מנסיונותיו הכושלים.

14.        בעבר ריצה המערער עונש של 6 שנות מאסר בגין אישומים רבים בעבירות רכוש, נפקד מן הכלא לתקופה של 11 חודשים, ולמרות זאת, שוחרר בשחרור מוקדם, בכדי שיתייצב לקהילה טיפולית.

שחרורו ברישיון הופקע בשל אי מילוי תנאי זה.